הקשר בין הגורם הציבורי המממן ( במקרה שלנו ההסתדרות הציונית לפני הקמת המדינה ורשויות המדינה בהמשך ) לבין הגורם ההתיישבותי עומד במרכזו של הספר . התאוריה מתייחסת למערכת קונספטואלית , הנשענת על הרעיון שתהליך הקמת יישובים כפריים וליוויים , עד לשלב הביסוס , מכוון על ידי מערכת תומכת . המערכת האמורה היא פועל יוצא מהתפיסה השלטונית אשר התפתחה במוסדות היישוב , לפיה היא אינה מממנת בלבד ואף לא מבצעת בלבד ויש להתייחס אליה , למעשה , כאל מערכת תומכת , הסועדת ומכוונת את תפקודם של הארגונים ושל המתיישבים להשגת מטרותיה . ( 41 ) גישה זו מתבססת , בין היתר , על הרעיון הגורס שחברות מודרניות הן רציונליות וקובעות לעצמן מערכת יעדים ומטרות . במגמה להשיג יעדים אלה , מפתחת החברה מערכות המדרבנות פרטים וארגונים לשאוף למימושן של אותן מטרות . גישה זו גם רואה בהקמת יישובים כפריים תהליך שייעודו לתרום להגשמת יעדים לאומיים . מכאן , שהצלחת התהליך תלויה בהצלחת היישובים החקלאיים להשיג את המטרות שלשמן הם הוקמו . ניתן לתרגם את היעד הכללי למטרות לאומיות המתייחסות להיבטים שונים של הקיום הלאומי כגון : יישוב הארץ , פיזור האוכלוסין ...
אל הספר