עוד לפני העלייה הראשונה , מתחילת שנות ה 70 של המאה התשע עשרה ולאחר היציאה מהעיר העתיקה בירושלים , החלו צעירים בעלי יוזמה מהיישוב הישן לנסות ולהגשים את חלומות ההתיישבות החקלאית . ( 10 ) בקיץ תרל " ח ( , ( 1878 חתמו ביפו ראשי וראשוני המתיישבים בפתח תקווה על הסכם לרכישת הקרקעות . הנחלה חולקה ל 24 חלקים ( נומרון ) , מספר גדול מהקונים בפועל , כדי להשאיר אפשרות להצטרפות מתיישבים נוספים בעתיד . המחיר שנדרשו המתיישבים לשלם תאם את מחיר הרכישה - ללא כל רווח ליזמים . החלטת המייסדים הייתה שלא לחלק את האדמות בין החברים בשנה הראשונה ולבצע בה במשותף את העבודה והניהול הכספי . הדבר נעשה בכדי להקל על הקיום היום יומי , תוך עריכת חשבון כספי נפרד לכל חבר בהתאם להשקעתו . החלטת מייסדי פתח תקווה בימיהם הראשונים , לעבוד ולנהל במשותף את ההתיישבות מבטאת את העדפתם לפיזור הסיכון ולמימוש היתרונות שבשיתוף בתנאים הקשים של המקום והזמן . המיוחד בהחלטה זו שנעשתה למרות השקעת הכסף הפרטית והשונה בין המייסדים , דבר שחייב עריכת חשבון כספי אישי לכל אחד . יבולי השנה הראשונה בפתח תקווה היו טובים , אך שמחת הקציר והיבול נפגעה ב...
אל הספר