הספר עוסק בהתערבותו ובהשפעתו של הגורם הציבורי בהקמת הקיבוצים , בסיוע להם לאורך השנים , ומבליט את הגורמים שהביאו את התנועה הציונית ובהמשך את מדינת ישראל ( על שלוחותיה ) לראות בהם אמצעי מתאים להשגת יעדים ומטרות לאומיות . בין היעדים היו : גאולת הקרקע , אחיזה רחבה בשטחי המולדת , ייצור מזון - פרי אדמת הארץ , שמירה ואבטחת דרכים ואזורי ההתיישבות ועוד ... הספר גם מציג את פעולות הסיוע הפיננסי לקיבוצים מהיבטים איכותיים וכמותיים . את הצלחת הסיוע מבחינת הגורם הציבורי המממן , ניתן לראות בהשגת היעדים הלאומיים ובהצלחתם של הקיבוצים להתבסס ולהתקיים עצמאית ( חברתית וכלכלית ) , לאורך שנים . נושא ההתיישבות החקלאית השיתופית עלה לדיון בקונגרס הציוני השישי שהתקיים ב 1903 בבאזל שבשוויץ , כאשר הרצל הקדים דברים לנאומו של אופנהיימר , שהציג את הגישה הרואה בהתיישבות החקלאית השיתופית מנוף להשגת יעדי הציונות . רק 6 שנים לאחר מכן , ב , 1909 נאחזה קבוצת " הכיבוש " באום ג ' וני ושנה מאוחר יותר , ב , 1910 התיישבה במקום " קבוצת הקומונה " והניחה את היסוד להתיישבות הקבוצתית קיבוצית . מימים ימימה חיזקה היאחזות בקרקע את ...
אל הספר