התמורה השנייה חלה לגבי אנשים , והתפתחות חדשה ומפתיעה זו הציבה את החכם התלמודי בראש החברה היהודית . אמנם , ראשית התהליך יסודו לא עם חורבן הבית , אלא שנים רבות קודם לכן , וכבר 34 באנשי כנסת הגדולה ( שהדעות עליהם חלוקות ) ולהערכת א " א אורבך נראה , שאנשים אלה , לפחות ברובם , כבר לא היו נביאים , כי אם חכמים . א " א אורבך מנתח גם את דמותו של רבן שמעון בן שטח ( בן המאה הראשונה לפנה " ס ) , שהוא רואה בו אב - טיפוס של חכם קדמון , אשר תכונותיו מאפיינות דורות של חכמים שצמחו בדורות שלאחר מכן , והעיקריות שבהן : ( א ) פעולת החכם אינה קשורה למעמד רשמי כלשהו , ואת סמכותו הוא שואב מידיעותיו בתורה . בכך יש ביטול מוחלט של היררכיה מעמדית ושל רשות פוליטית - פנימית בתוך החברה היהודית . ( ב ) החכם הוא עצמאי מבחינה כלכלית ורוחנית כאחד - אין הוא מתקרב לאנשי הרשות , הרומאים והיהודים , וגם 32 הושע יד , . 3 33 מדרש תנחומא , פרשת צו , ו . ראו דיון קצר בנושא הקרבנות ( אם חוזרים בעתיד ) בסוף הפרק , להלן . 34 על " אנשי כנסת הגדולה " ועל זמנם חלוקות הדעות . הנטייה היא לפתוח את תקופתם בראשית הבית השני , כמו בימי עזרא ...
אל הספר