נבחן את סיפור העימות עם רחבעם כסיפור בבואה של מרד שבע בן בכרי ( שמ " ב יט - כ ) ונצביע על שורה של קווי דימיון ביניהם , ולאחריהם - גם על שורה של קווי היפוך . לאחר מכן נחזור , בהשוואה מהופכת לגבי שבע בן בכרי , ונשפוט מחדש , מבחינה ערכית , את עימותו של העם עם רחבעם . כזכור , בהתאם לכללים שהציע זקוביץ , השיפוט הערכי המחודש עולה דווקא מן השוני שבין שני הסיפורים , כלומר : מקווי ההיפוך . אם לא נמצא קווי היפוך , תתבטל ממילא ההשוואה כולה . 103 למיטב הידוע לנו , גם אין סיפור כזה בספרות המסופוטמית הקדומה . 104 מל " א יב , ראו מקבילתו בדה " ב י . 105 לעיל נטען , שהשאלה של מוקדם ומאוחר מבחינה כרונולוגית בין שני הסיפורים המשמשים בסיס לסיפור בבואה אינה רלוונטית לעצם הניתוח ומסקנותיו . הערה זו עקרונית ונוגעת לכל ניתוח של סיפור בבואה . אפשר לטעון , כי בכל מקרה מחבר הסיפור המאוחר ראה לפניו את הקודם לו ( זה " הראשון " ) וכתב את השני מתוך מודעות לכך , שסיפורו ה " שני" ישמש יסוד לסיפור בבואה בעבור הקורא , וגם לשיפוט ערכי מחודש . ( 1 ) דימיון בקווי העלילה כבר בקריאה ראשונה קווי הדימיון נחשפים , בתוכן ובלשון...
אל הספר