נדודי הארון במדבר והיעדר הקביעות שלו עשוי ללמד על הימנעות מריכוזיות הפולחן . ביטוי מאוחר לכך ניתן בפי הנביא : ויהי דּבר ה ' אל נתן לאמר ... כּה אמר ה ' : האתּה תּבנה לּי בית לשבתּי ? כּי לֹא ישבתּי בבית למיּום העלֹתי את בני ישׂראל ממּצרים ועד היּום הזּה ; ואהיה מתהלּךְ באהל ובמשכּן . בכל אשר התהלּכתּי בכל בני ישׂראל , הדבר דּברתּי 64 את אחד שבטי ישׂראל ... למּה לֹא בניתם לי בית ארזים . משה ויינפלד מוצא בפסקה זו ביטוי לכך , שאין אלוהים חפץ במשכן לשבתו בתחום של שבט מסוים כדי למנוע אפליה וכדי למנוע מאותו שבט טענה על העדפתו . יש לקבל דברים אלה , אלא שאפשר גם להבינם אחרת - אלוהים איננו רוצה לו בית לשכנו , ואולי אינו מחפש לו בית פיסי כלל . את לב האדם הוא מחפש ולא את בית האבן . הנדודים במדבר בדור הראשון שלאחר מתן תורה ( שניתנה , כזכור , במרחבים הפתוחים והבלתי - ממוסדים של המדבר ) עשויים ללמד על חשיבות " המדבר " הנוודי דווקא , החסר אמצעי שליטה מרכזיים והבנוי על קיומם של בתי - אב , קרי : שבטיים " פדרליים " . מכאן ייתכן הממד ה " אנרכיסטי " שבדברי ה ' אל הנביא . ואין צורך לומר , כי קביעה זו , שאל...
אל הספר