סעיף זה מבוסס על תובנה שהציע יהודה אליצור . אציג תחילה את עיקרי דבריו ואסכמם ולאחר מכן אבסס תובנה זו וארחיבה . התזה שמציע אליצור היא , כי העדה החברתית / העממית במקרא היא " חברה " יותר משהיא " ממלכה " , וכהגדרתו בדברי הסיכום שלו ( עמ ' : ( 303 " כל מסגרת חברתית ישראלית מאורגנת היא נחלת ה "' . איך הגיע למסקנה זו ? אליצור בחן את היחס שבין " חברה " ובין " ממלכה " בתנ " ך ושאל , מהי " ההשקפה המקראית " לגבי " עדת ישראל - היינו : בלשוננו , לחברה הישראלית המאורגנת ? אליצור פתח בניתוח מפורט של ביטוי התלונה של דוד באוזני שאול שרדף אותו , ואמר לו : " כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה ' לאמר : לך עבד אלוהים אחרים " ( שמ " ב כו , . ( 19 דוד היה באותה שעה לא בחוץ לארץ , אלא בארץ , במדבר זיף , בדרום הר חברון , המצוי בלב ארץ יהודה . אליצור טוען , שאם " נחלת ה ' פירושה ארץ ישראל " , הרי הפסוק בלתי - הגיוני , משום שלא גירשוהו כלל " מלהסתפח בנחלת ה ' , שהרי הוא נמצא בארץ ישראל " ( עמ ' . ( 294 בהמשך מביא אליצור פסוקים שונים המציינים , כי בני ישראל , כולם או מקצתם , באו " לפני ה "' . כמו בזמן יתרו ( " ויבא אה...
אל הספר