פרק ג: אנטי־תזה לחיבור: זרם מרכזי ביהדות תומך במלוכה ושולל את האנרכיזם

זרם מרכזי בתנ " ך , בתלמוד ובכלל המסורת היהודית ( כמו ברמב " ם ) אינו תומך ב " אנרכיזם" ( זה השולל את ריכוזיות השלטון ) , אלא מצדד דווקא במלך ובמלוכה אציג שתי הנחות - יסוד : ראשית , המקרא אינו דובר בקול אחד . אדרבא : יש בו סימפוניה של קולות ( "אין שני נביאים מתנבאין בסגנון אחד " , בלשון חז " ל ; וה " סגנון " אינו רק עניין לשוני - פואטי , אלא גם מהותי ); ושנית , זרם מרכזי במקרא ובמסורת היהודית תומך במלך ובמלוכה ושולל את האנרכיזם . אמנם , הרעיון המרכזי של חיבור זה בנוי על רציונל " אנרכי " במסורת היהודית - זה המסתייג מן המלוכה הריכוזית - אך אין להתעלם מכך , שבמסורת זו קיים רציונל מרכזי מנוגד : זה ה " מונרכי " , התומך במלך ובמלוכה ושולל מיסודו את הרעיון האנרכיסטי . ראוי אפוא , שקודם לכל דיון באנרכיזם הדתי אציג דווקא את התזה המנוגדת לו , וכיוון שהרעיון המלוכני ידוע ומפורסם , אביאנו בתמצית בלבד , ומשלושה רבדים מרכזיים - מהתנ " ך , מהתלמוד ומתורתו המדינית של הרמב " ם . רעיון המלוכה בתנ "ך רעיון המלך והמלכות בישראל מוצג במקום מרכזי בתנ " ך וכמשאת נפש עוד מימי האבות , כנאמר לאברהם : " והיה שמך ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל