ולטר בנימין, השואה ושאלת פלסטין

אמנון רז -קרקוצקין א . הקישור בין השואה ובין הנכבה הוא בלתי נמנע , אבל הוא גם מורכב . על כך מעידים המאמצים הרבים המושקעים בהפרכתו . הוא בלתי נמנע בשל הקישור העמוק שבין השואה ובין ישראל . גם אם יש מי שטוענים שאין קשר ישיר בין השואה ובין הקמת מדינת ישראל ( טענה בעייתית כשלעצמה ) , אי אפשר להכחיש את הזיקה בין השואה ובין הקמתה של מדינת ישראל , ובפרט בינה ובין הנרטיבים הבאים לבסס את הצדקתה . היא נוכחת , כמובן , באופן מתמיד ועמוק . אי אפשר להפריד את השואה ממדינת ישראל ולכן גם אי אפשר להפריד את השואה משאלת פלסטין , בפרט כאשר היא משמשת לשם דחייה של זיכרון הנכבה ושל כל התנגדות פלסטינית . הקישור אינו נעשה על ידי מי שמנסים להשוות את הנכבה לשואה , אלא הוא מחויב המציאות מעצם ראיית ישראל כפתרון וכסיפור של גאולה , משואה לתקומה . אי אפשר להמעיט מהממד הטראומטי שמלווה את החברה הישראלית בעקבות השואה . השואה נוכחת בתוך ישראל ומהווה יסוד של החרדה הישראלית המתמדת , ומונעת כל אפשרות להבחנה בין כאן לשם . אבל ראוי לזכור שיסוד תחושת החרדה המתמדת הוא שאלת הפליטים , הממשיכים להיות נוכחים חרף המאמצים הכבירים למחות...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד