אמל ג 'מאל מטרת מאמר זה היא לנסות לחבר בין העיסוק בכמה תובנות מרכזיות העולות ממחשבתה של חנה ארנדט מפרספקטיבה עכשווית , לבין הפילוסופיה של ההכרה ודרכי ההתמודדות האפשריות עם מערכת היחסים הישראלית -פלסטינית המורכבת . תובנותיה של ארנדט , שנכתבו לפני עשרות שנים , רלוונטיות מאוד לביאור חלק מהתהליכים הפוליטיים המתרחשים בימינו , ומציעות הזדמנות טובה לחבר מחדש את תפיסת העולם הפוליטית שלה עם זרמי מחשבה עכשוויים אשר עוסקים בשאלות קיומיות ובאתגרים הווייתיים - כמו משמעות זכות ההגדרה העצמית והריבונות , משמעות המדינה היהודית , משמעות המולדת כביטחון אונטולוגי , מעמדם של הפליטים הפלסטינים , העברים ההיסטוריים של יהודים ופלסטינים ועוד . חיבור כזה יכול להצביע על יכולתה של ארנדט לראות את הנולד במקרים אחדים , ולזהות דילמות ואתגרים עתידיים שלא קיבלו תשומת לב מספקת בזמנה במקרים אחרים . עוצמת כתביה של ארנדט אינה טמונה בניתוח ההיסטורי בלבד , אף שיש לכך משקל רב - במיוחד כאשר היא מצביעה על תופעות הגזענות ועל תהליכי ההגזעה , אשר הפכו בעשורים האחרונים למחלה ממארת תרבותית ופוליטית . עיקר תרומתה של המחשבה הארנדטיאנית...
אל הספר