הרהורים על זיכרון, טראומה ולאומיות בישראל/פלסטין

בשיר בשיר עמוס גולדברג טענתנו היסודית בספר זה היא שנחוצה ספרה אזרחית משותפת ליהודים ולפלסטינים כדי לעסוק בשואה ובנכבה באופן שוויוני ומשותף . בפרק זה אנו מבקשים להציע מסגרת קונספטואלית ראשונית לדיון שכזה . את הדיון אנו מבקשים לפתוח בשאלה מקדימה : מה היא בדיוק המשמעות של דיון שוויוני בין יהודים לפלסטינים במדינת ישראל על השואה והנכבה ? האם דיון שוויוני בסוגיות אלו המבטא שותפות והכלה אפשרי בכלל ? מהם התנאים לקיומה של " ספרה ציבורית משותפת " ומה משמעותה ? שהרי לא כל דיבור הופך לדיאלוג ולא כל שיחה משותפת מייצרת שותפות . ספרה ציבורית אינה יכולה להיכון רק מתוקף ניהולה של השיחה באופן טכני בתוך מסגרת מוסדית משותפת - תהא זו קבוצת מפגש או ספר שבו כרוכים המאמרים . אמנם שותפות אזרחית בספרה הציבורית אינה מושגת באמצעות הסכמות אלא בראש ובראשונה באמצעות ויכוח אשר מגדיר מניה וביה מיהם בני הפלוגתא . אולם גם בני פלוגתא זקוקים למישור משותף מעבר להתארגנות מוסדית אד הוק המערבת את כל המשתתפים באופן טכני בתוך זירת דיון אחת . דרוש מישור משותף קודם כלשהו שיהפוך את האי הסכמות לשותפות בתוך מסגרת ערכית או רגשית כלשה...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד