מחקר בין תחומי בחקר מדעי הרוח הוא אתגר . אמנם לתחומי הדעת המרכיבים את מדעי הרוח - פילוסופיה , בלשנות , היסטוריה וספרות - יש מטרה משותפת , והיא להבין את הניסיון האנושי כמכלול , אולם כל אחת מהדיסציפלינות מחזיקה במתודולוגיות ייחודיות , שאינן מתיישבות בהכרח עם המתודולוגיות בדיסציפלינות האחרות . חקר הספרות , למשל , נוקט בדרך כלל גישה פורמלית ומנתח טקסטים כמבעים לשוניים אוטונומיים ; לעומת זאת , חקר ההיסטוריה בוחן כל ניסיון אנושי כתוצר של זמן ומקום . אין פירוש הדבר כי סתירות כאלה מבטלות את יחסי הגומלין בין הדיסציפלינות ואת השפעתן ההדדית . אי אפשר להבין את מקומו של טקסט מסוים בתולדות הספרות בלי להבין את הקונטקסט ההיסטורי והתרבותי הרחב שלו , וכדי להבין את המרכיבים הספרותיים בטקסט היסטורי יש לפנות לחקר הטקסט . בשנות השישים של המאה התשע עשרה היה הניהיליזם תמה ספרותית שעסקו בה מחברי הרומנים , המבקרים והעורכים הספרותיים ברוסיה . כדי להבין את הניהיליזם בספרות הרוסית נדרש שילוב של תחומים שונים - חקר הטקסט הספרותי והיסטוריה של רעיונות פילוסופיים , סוציולוגיה של הספרות והיסטוריה חברתית . מקורו של הניהי...
אל הספר