מהפכת הענוות היתה מן הצנועים והמיוסרים שבתהליכים המהפכניים שאירעו בציונות וביישוב היהודי בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה , 20 אך גם מן המעמיקים ומאריכי הימים מביניהם . רחל כצנלסון רובשוב ( שז " ר ) , שהיתה ממעצבות השיח האינטלקטואלי של התרבות העברית הציונית חלוצית ונמנתה עם הפעילות הבכירות במועצת הפועלות ובתנועת העבודה , קבעה ב : 1937 " האהבה המיוחדת של התנועה אל רחל מיוסדת במידה רבה על הביטוי שנתנה לנפש האישה " . כוונתה היתה למשוררת רחל בלובשטיין , שכמסיחה על פי תומה כתבה בשנת : 6192 " לא שרתי לך , ארצי , / ולא פארתי שמך / בעלילות גבורה , / בשלל קרבות " . גבורת הצבאיות הכובשת לא נמנתה עם הדגלים הרעיוניים שהניפו נשים בתנועת העבודה . עם זאת , כפי שמציין ההיסטוריון מוקי צור , " בין קוראיה של רחל היו שראו בה מעין מריאן , האישה המסמלת את המהפכה הצרפתית . דווקא שיריה המינוריים סימלו לרבים את המהפכה שבה האמינו , שלא יכולה אלא לדבר בענווה , כי היא מהפכה של מגשימים " . השיר " אל ארצי " הוא אולי המשפיע שבשירי רחל הנמנים עם ז ' אנר זה , והוא מהפכני ולוחם בדרכו האנושית והפיוטית , הייחודית וה...
אל הספר