ב. אוטופיה פוסט־קולוניאלית

האפשרות להוציא לפועל רעיונות אדריכליים ותכנוניים במדינות אפריקה העצמאיות הציתה את דמיונם של אדריכלים ומתכננים בישראל . בשני העשורים הראשונים לאחר קום המדינה הם עסקו בקדחתנות בתכנון ופיתוח ובבנייה של מבני מגורים לגלי המהגרים היהודים שהגיעו לארץ . מן הבחינה הזאת הייתה ישראל מעין " מעבדת ההתיישבות " , והאדריכלות והתכנון הישראליים היו לשם דבר בקהילה המקצועית בעולם המערבי . מנהיגי אפריקה שביקרו בישראל בשנות השישים התרשמו מאוד מקנה המידה של הבנייה למגורים , מהקמת מבני ציבור לקהילות המהגרים שנקלטו בישראל , ויותר מכך מן המסר הפדגוגי לאומי של האדריכלות הישראלית ברוח המודרניות המערבית ( יעקובי . ( 2007 יונה פרידמן היה אדריכל שעסק רבות בשאלת המגורים למהגרים היהודים שבאו לישראל בשנים הראשונות לקום המדינה . פרידמן למד אדריכלות בהונגריה וב 1945 נמלט לפלסטינה . הוא המשיך את לימודיו בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון בחיפה , ולימים גם לימד בה . בתחילת שנות החמישים הושפע פרידמן מעבודתו של אברהם וכמן , אדריכל ומורה בטכניון , שחיפש פתרון טכנולוגי זול ומעשי לייצור המוני של יחידות מגורים , ועסק בפיתוח מבנים תלת ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד