פאול וגנר וקרל בזה ; פייט הרלאן עמר ברטוב , בספרו החשוב ' היהודי בקולנוע : מהגולם לאל תגעו לי בשואה ' ( 2008 ) מנסה לחקור את דמותו של היהודי בקולנוע ואת התגלמותם של הסטריאוטיפים האנטישמיים בקולנוע . במסגרת זו הוא מתייחס בראש ובראשונה לשני סרטים מכוננים , ' הגולם : כיצד הוא בא לעולם ' ( 1920 ) ו ' היהודי זיס ' ( . ( 1940 הראשון מתאר את העיבוד הקולנועי שנעשה לאגדה העתיקה על המהר " ל מפראג , שברא איש מטיט כדי לנסות להציל את היהודים מידי הגויים המבקשים לכלותם . השני , סרט אנטישמי ידוע לשמצה , אשר זכה להצלחה מסחרית עצומה בגרמניה הנאצית . ברצוני להתייחס לאחד הייצוגים החשובים שזיהה ברטוב בסרטים אלה , המוצאים ביטוים מכאן ואילך בקולנוע העולמי ( לעתים קרובות , גם בסרטים שעלילתם לא מונעת מכוונה אנטישמית ) , הוא מוטיב הטרנספורמציה הנובעת מדמותו הזרה , התלושה , הנוכרייה , של היהודי . כביכול , היהודי חסר השורשים מסוגל לבצע טרנספורמציה בדמותו הדו משמעית ובאמצעותה להתערות בקהילה הנוצרית הטהורה , לזהם את ערכיה ( ואת בנותיה ) מבלי שיתגלה , עד אשר יתממש פוטנציאל ההרס החבוי בו . בהקשר זה יצוין כי מכאן נבע...
אל הספר