מרסל קרנה , אנדרי טרקובסקי גדולות ונצורות נכתב - גם בעברית - על סרטו של מרסל קרנה ( והתסריטאי ז ' אק פרוור ) , ' ילדי גן העדן ' , יצירת המופת של הריאליזם הפואטי הצרפתי . אין בכוונתי לחזור על דברים אלה , אלא להאיר סוגיה אחת בלבד שלמיטב ידיעתי טרם נדונה . ציינתי מוקדם יותר ( ראו הרחבה בפרק הראשון ) כי הריאליזם הפואטי היה מגמה חשובה בקולנוע הצרפתי והעולמי בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת . במסגרת זו יצרו הבימאים ז ' אן רנואר , מרסל קרנה , ז ' אן ויגו , רנה קלייר וז ' וליאן דוביביה שורה של יצירות קולנועיות שביטאו מחד גיסא ריאליזם עמוק בעיצוב הדמויות ובניסוח המסרים החברתיים והאנושיים , ומאידך גיסא עשו שימוש באמצעי ביטוי קולנועיים פואטיים , סמליים וליריים . ענר פרמינגר ( 1995 ) כינה מגמה זו " דיוקן מטפורי של צרפת בתקופה הנדונה ... הצירוף של אוטנטיות חריפה וסמליות מובהקת העניק לאסכולה קולנועית זו את הכינוי ' הריאליזם הפואטי '" . החוקרת רגינה יערי כללה בספרה ' התבוננות באמנות הקולנוע' ( 1992 ) פרק שלם ומאיר עיניים על ' ילדי גן העדן ' והיא מסכמת את הדיון באמירה : " כל העולם במה ! וכל בני ה...
אל הספר