סיקור התפיסה הדיאלקטית העולה מהגותם של חסידי אשכנז מראה שהסיבה לכינון תפיסה זו איננה נובעת מצורך אפולוגטי בלבד , אלא אף מצורך דתי להגדיר את תפיסת האל בעיני האדם . הסיבה לפיכך איננה להצדיק את התיאורים האנתרופומורפיים במקרא ובתלמוד כנגד השקפה מופשטת של האל , אלא על מנת להקיף את התפיסה הדימוית של האל . לדברי , חסידי אשכנז הרגישו שתפיסת המסתורין איננה עולה מהצבעה גרידא על קיומו של האל . זו חמקמקה מדי וככל שדנים בה יותר היא חומקת מן המאמין . היא נזקקת , לפיכך , להצבעה על שני הקטבים של התפיסה - סובייקטיבית ואובייקטיבית . באמצעות תפיסה דיאלקטית זו נוצר אופק תפיסתי המחולל עומק שיש בו מסתורין אשר בלעדיו , לא רק שהאל איננו מושג אלא שהוא נתפס באורח שטחי ומעוות . לתפיסה דיאלקטית זו קוראים חסידי אשכנז אובנתא דליבא . תפיסה דיאלקטית נמצאת בשורש הגותם של חסידי אשכנז ופנים רבים לה . לשני הצדדים בתפיסה הדיאלקטית יש שמות והם מוכרים כישויות שונות . התפיסה הסובייקטיבית מכונה בלשונם הכבוד , והתפיסה האובייקטיבית היא הבורא . הכבוד הוא האל הנתפס ולו פנים אנתרופומורפיים . הבורא מוגדר כטרנסצנדנטי ולפחות כמי שעומ...
אל הספר