בסדר , אז אין כל נזק או הכבדה בשמירת שפות חוץ מהמאמץ של דוברי שפות המיעוט עצמם להיות דו לשוניים , והם יכולים להחליט בעצמם אם הם רוצים להשקיע את המאמץ הזה או לא . האם יש יתרונות ממשיים כלשהם לשמירת השונות הלשונית ? למה שלא נניח לעולם להתלכד סביב חמש השפות הגדולות בעולם : מנדרינית , ספרדית , אנגלית , ערבית והינדית ? או אם נמשיך בקו הטיעון הזה , וקודם שיענו הקוראים דוברי האנגלית בהתלהבות " כן ! " אם אתם חושבים ששפות קטנות צריכות לפנות את מקומן לשפות הגדולות — יש מן ההיגיון במסקנה שכולנו צריכים לסגל לנו את השפה הגדולה בעולם , המנדרינית , ולהניח לאנגלית למות . מה הטעם לשמור את השפה האנגלית ? מן התשובות הרבות אמנה שלוש . ראשית , עם שתי שפות או יותר אנחנו בתור יחידים יכולים להיות דו לשוניים או רב לשוניים . במקום אחר בפרק זה דנתי בראיות ליתרונות הקוגניטיביים של הדו לשוניים . גם אם אתם מפקפקים בדיווח שהדו לשוניות מגנה מפני תסמיני מחלת אלצהיימר , כל אדם שבקי ביותר משפה אחת יודע שידיעת שפות מעשירה את החיים כשם שאוצר מילים גדול בשפת האם מעניק חיים עשירים יותר מאוצר מילים קטן . לשפות שונות יש יתרו...
אל הספר