הפתרון האחר שמצאתי בו תועלת ביישוב הפרדוקס הדתי הוא הגישה של הביולוג האבולוציוני דייוויד סלון וילסון . הוא טוען שהדת משמשת להגדיר קבוצה אנושית שמתחרה בקבוצות אנושיות אחרות התומכות בדתות אחרות . המדד הפשוט ביותר להצלחתה היחסית של דת הוא מספר מאמיניה . מדוע יש היום בעולם יותר ממיליארד קתולים , כארבעה עשר מיליון יהודים , ואין שום מניכאים אלביגנזים ( חברי כת נוצרית גדולה לשעבר שהאמינו בקיום הדואלי של כוחות על טבעיים טובים ורעים הנתונים במאבק נצחי )? וילסון ממשיך וטוען שמספר מאמיניה של דת תלוי באיזון בין כמה תהליכים שנוטים להגדיל את מספר המאמינים וכמה תהליכים שנוטים להפחית את מספרם . מספר המאמינים גדל כשהמאמינים יולדים ילדים ומגדלים אותם בהצלחה באותה אמונה ועל ידי המרות דת של מאמיני דתות אחרות או אנשים לא דתיים . המספר יורד עקב מות מאמינים ואבדן מאמינים הממירים את דתם לדתות אחרות . אפשר לעצור בנקודה זו ולומר : " כמובן , זה ברור מאליו , אז מה ? — איך זה עוזר לי להבין מדוע מספר הקתולים המאמינים בתחייתו של ישו עולה על מספר היהודים שאינם מאמינים בכך ? " כוחה של גישתו של וילסון הוא בכך שהיא נותנ...
אל הספר