ציר הזמן הקצר ביותר וציר המרחב הקטן ביותר של שונות בזמינות המזון השבטי קשורים לשונות בהצלחת הציד של צייד יחיד מיום ליום . הצמחים אינם יכולים לנוע ואפשר ללקט אותם באופן צפוי פחות או יותר מיום ליום , אבל בעלי החיים זזים גם זזים , ולכן כל צייד יחיד מסתכן בכך שלא ישים באמתחתו שום חיה בכל יום נתון . הפתרון לאי הוודאות הזאת שאימצו כמעט כל הציידים לקטים הוא לחיות בחבורות שיש בהן כמה ציידים שיכולים לשתף אחרים בשללם וכך למצע ולבטל את התנודות הגדולות בציד של כל צייד יחיד מיום ליום . ריצ ' רד לי תיאר את הפתרון הזה , שהיה עד לו , אצל ה ! קונג במדבר קלהרי באפריקה , אבל הוא גם הכליל לכל הציידים לקטים בכל היבשות ובכל הסביבות כשכתב : " המזון לעולם אינו נצרך בידי משפחה אחת לבדה ; הוא תמיד ( בפועל או בכוח ) מתחלק בין בני קבוצה או חבורה של שלושים ( או יותר ) בני אדם . אף על פי שרק חלק קטן ממלקטי המזון הכשירים יוצאים כל יום לציד , יבול הבשר והמזון המלוקט מתחלק כך שכל אדם במחנה מקבל חלק שווה . חבורת הציד או מחנה הציד הם יחידה של שיתוף " . עקרון השיתוף והמיצוע בקרב ציידים לקטים שקבע לי כוחו יפה גם לחברות רו...
אל הספר