בתקרית השנייה היינו ידידי החדש מליק ואני על אי מול ניו גינאה האינדונזית ורצינו להגיע עם הציוד שלנו אל ניו גינאה עצמה , שמצר ברוחב 15 קילומטר מפריד בינה ובין האי . בסביבות ארבע אחרי הצהריים ביום בהיר , קצת יותר משעתיים לפני השקיעה , הצטרפנו אל ארבעה נוסעים אחרים בסירת קאנו מעץ שאורכה כתשעה מטרים , והיא מונעת בשני מנועים חיצוניים שהותקנו בירכתיים ולה צוות של שלושה בחורים צעירים . ארבעת הנוסעים האחרים לא היו ניו גינאים : אחד מהם היה דייג סיני שעבד בניו גינאה , ושלושת האחרים היו מהאיים האינדונזיים אמבון , סראם ויאוה . אזור המטען והנוסעים על הקאנו היה מכוסה בסוכך מפלסטיק שגובהו כ 1 . 20 מטרים , מתוח על מסגרת ומחובר בקשר רופף לכל צד של הקאנו , במרחק 1 . 20 מטרים מן הירכתיים ושלושה מטרים מהחרטום . שלושת אנשי הצוות ישבו בירכתיים על יד המנועים , ומליק ואני ישבנו ממש מולם , ופנינו אל הירכתיים . הסוכך היה מעלינו ומצדדינו וחסם כמעט את כל שדה הראייה שלנו . ארבעת הנוסעים האחרים ישבו מאחורינו ופניהם אל חרטום הקאנו . סירת הקאנו יצאה לדרך , והצוות האיץ עד מהרה את המנועים והשיט אותה במלוא המהירות , דרך...
אל הספר