באחד ממסעותי הראשונים לניו גינאה , כשעוד הייתי לא מנוסה ולא זהיר , ביליתי חודש ימים עם קבוצת ניו גינאים וחקרתי ציפורים בהר מיוער . אחרי שבוע של חניה בגובה נמוך ועריכת רשימת מצאי של הציפורים שם רציתי לזהות את מיני הציפורים שחיות בגובה רב יותר ולכן העברנו את הציוד שלנו כאלף מטרים במעלה ההר . למחנה שיהיה הבסיס שלנו בימים הבאים בחרתי באתר נהדר ביער ראשוני . הוא היה על רכס מתרומם ארוך בנקודה שבה הרכס נעשה שטוח ורחב יותר , עם קרקע שטוחה למכביר שהייתי יכול לסייר בה בנוחות ולצפות בציפורים . מפלג סמוך היינו יכולים להביא מים בלי להצטרך להרחיק לכת . אתר המחנה היה בצדה האחד של פסגת הרכס השטוחה , שנשקף אל מדרון תלול ואל עמק עמוק שמעליו הייתי יכול לצפות בנשרים , בסיסים ובתוכים נוסקים . לאתר האוהלים בחרתי את בסיסו של עץ ענקי מפואר , בעל גזע עבה וישר , מכוסה בטחב עלים . שמחתי על הסיכוי לבלות שבוע ימים בסביבה יפה שכזאת וביקשתי מבני לווייתי הניו גינאים לבנות מצע לאוהלים שלנו . לתדהמתי , הם הזדעזעו וסירבו לישון שם . הם הסבירו שהעץ הגבוה הוא עץ מת , ולכן הוא עלול ליפול על המחנה ולהרוג אותנו . כן , ראיתי ש...
אל הספר