הבה נפתח בציפייה נאיבית בקשר לטיפול בזקנים . אף שברור שהציפייה לא שלמה , הניסוח שלה יסייע לנו בכך שיכריח אותנו לשאול למה ומאילו בחינות היא נכזבת . הדיוט בעל השקפת עולם ורודה עשוי לחשוב : הורים וילדיהם אוהבים וצריכים לאהוב אלה את אלה . ההורים משקיעים את מיטב מאמציהם בילדיהם ומקריבים קרבנות בשבילם . הילדים מכבדים את הוריהם שגידלו אותם ומכירים להם טובה . לכן אנחנו מצפים שילדים בכל רחבי העולם ידאגו היטב להוריהם הזקנים . ביולוג אבולוציוני נאיבי עשוי להגיע לאותה מסקנה על פי קו מחשבה אחר . כל עניינה של הבררה הטבעית הוא העברת גנים הלאה . הדרך הישירה ביותר של בני אדם להעביר את הגנים שלהם היא דרך ילדיהם . על כן הבררה הטבעית צריכה להעדיף הורים שהגנים שלהם גורמים להם להתנהג בדרכים שמטפחות את ההישרדות והפריון של ילדיהם . בדומה לזה , כל עניינה של הבררה התרבותית הוא העברת התנהגויות נלמדות , וההורים משמשים מודלים התנהגותיים לילדיהם . על כן הגיוני שהורים יקריבו קרבנות למען ילדיהם , ואפילו יקפחו את חייהם , אם בכך יקדמו את הצלחת ילדיהם לשרוד ולהוליד צאצאים . והיפוכו של דבר , הורים זקנים קרוב לוודאי צברו ...
אל הספר