בספר האמריקני בעל האוכלוסייה הדלילה היה בית ספר של חדר אחד תופעה נפוצה . כשיש ילדים מעטים כל כך במרחק של יום , בתי הספר אינם יכולים להרשות לעצמם אלא חדר אחד ומורה אחד , וכל הילדים בני גילים שונים נאלצו ללמוד יחד בחדר אחד . אבל בית הספר החד כיתתי בארצות הברית הוא היום זיכרון רומנטי של העבר , חוץ מבאזורים דלילי אוכלוסין . תחת זאת , בכל הערים ובאזורים הכפריים בעלי צפיפות אוכלוסין בינונית , הילדים לומדים ומשחקים בקבוצות גיל . כיתות בית הספר מדורגות לפי גילים , ורוב תלמידי כיתה הם בטווח גילים של שנה זה מזה . אמנם מגרשי קבוצות המשחק השכונתיות אינם מחולקים בקפידה לקבוצות גיל , אבל באזורים צפופי אוכלוסין יש די ילדים המרוחקים זה מזה מרחק הליכה , ולכן ילדים בני 12 לא צריכים לשחק דרך קבע עם ילדים בני שלוש . הנורמה הזאת של קבוצות גיל מקובלת לא רק בחברות המודרניות בעלות הממשלים המדינתיים , אלא גם בחברות צפופות אוכלוסין טרום מדינתיות בגלל אותה עובדה דמוגרפית בסיסית : ילדים רבים קרובים בגיל גרים בקרבת מקום . למשל , בהרבה צ ' יפדומים אפריקניים יש או היו קבוצות גיל , שילדים קרובים בגיל עברו בהן טקס חני...
אל הספר