כמה חירות או עידוד מקבלים הילדים לחקור את סביבתם ? האם ילדים רשאים לעשות דברים מסוכנים מתוך ציפייה שילמדו משגיאותיהם ? או האם ההורים מגנים על ביטחון ילדיהם והאם הורים מצמצמים את החקירה ומרחיקים את הילד אם הוא מתחיל לעשות דבר שעלול להיות מסוכן ? התשובה לשאלה הזאת משתנה מחברה לחברה . ואולם בהכללה זמנית אפשר לומר שהאוטונומיה של אדם , אפילו של ילדים , היא אידאל יקר בחבורות ציידים לקטים יותר מאשר בחברות מדינתיות , שבהן המדינה רואה בדאגה לילדיה את האינטרס שלה , אינה רוצה שילדים ייפגעו בעת שהם עושים ככל העולה על רוחם ואוסרת על הורים להניח לילדיהם להיפגע . אני כותב את השורות האלה אחרי ששכרתי רכב בנמל תעופה . השידור ששודר לנו הנוסעים באוטובוס שהסיע אותנו מאגף איסוף התכולה אל מגרש השכרת הרכב הזהיר אותנו : " החוק הפדרלי דורש שילדים מתחת לגיל חמש או ילדים ששוקלים מתחת ל 35 ק " ג ייסעו במושב בטיחות שהרשות הפדרלית מאשרת " . צייד לקט היה רואה בכך אזהרה שאינה עסקו של איש חוץ מהילד עצמו ואולי הוריו ובני החבורה שלו , אבל בוודאי לא של פקיד רחוק . אם להסתכן בהכללת יתר , אפשר לומר שהציידים לקטים דוגלים ב...
אל הספר