ההשקעה של האבות בגידול צאצאיהם אצל בעלי חיים שונה מאוד ממין אחד למשנהו . בקצה האחד מצויים כמה מינים , כגון היענים וסוסי הים , שבהם אחרי שהזכר מזריע את הנקבה והנקבה מייצרת ביצים , היא מסתלקת ומפקידה בידי האב את כל הדגירה על הביצים ואת כל הטיפול בצאצאים שבוקעים מהן . בקצה האחר יש מינים רבים של יונקים וכמה מינים של ציפורים : אחרי שהזכר מזריע את הנקבה , הוא נוטש אותה ועובר לנקבות אחרות , וכל עומס ההורות נופל על כתפיה . רוב מיני הקופים וקופי האדם מצויים בין שני הקצוות האלה , אבל קרובים יותר לקצה האחרון : האב חי עם האם ועם הצאצא שלה , לפעמים כחלק מקבוצה גדולה יותר , אבל נותן לצאצא הגנה בלבד . אצל בני האדם הטיפול של האב מועט על פי אמות המידה של היענים ומרובה על פי אמות המידה של מיני קופי האדם ורוב מיני הפרימטים האחרים , אבל מעורבות האב בטיפול בתינוקות פחותה מזו של האם בכל חברות האדם המוכרות . ואף על פי כן האבות ממלאים תפקיד חשוב באספקת מזון , בהגנה ובחינוך ברוב חברות האדם , ולכן כשהאב הביולוגי מת , קטנים סיכויי ההישרדות של הילד בחברות מסוימות . מעורבות האב בטיפול בילדים גדולים ( ובעיקר בנים )...
אל הספר