שני הגורמים היסודיים האלה להפוגות הארוכות בין לידה ללידה אצל הציידים לקטים אינם עונים על השאלה מהו המנגון הפיזיולוגי הישיר שמבטיח שלא יהיו שני ילדים קטנים שיש לטפל בהם בעת ובעונה אחת . מנגנון אחד הוא הזנחה או ( לעתים קרובות פחות ) רצח תינוקות , כפי שתואר לעיל : אם אם בקבוצת ציידים לקטים הרה כשהילד הקודם שלה עוד לא הגיע לגיל שנתיים וחצי , היא עשויה להזניח את היילוד החדש או אפילו להרוג אותו בידיעה שהיא אינה יכולה לדאוג לכל צרכיו נוסף על הדאגה לצורכי הילד הגדול . הגורם הישיר האחר הוא המנגנונים הפיזיולוגיים אצל אם שמיניקה על פי דרישה ולעתים תכופות , כמקובל בחברות הציידים לקטים ( שלא כמו זמני הנקה לא תכופים שמותאמים לנוחות האם בחברה המערבית ) , מקטינים את ההסתברות שהיא תהרה , גם אם היא שבה לקיים יחסי מין בעודה מיניקה . בקבוצות של ציידים לקטים שבהן נחקרה ההנקה חקירה מיוחדת , ההנקה היא פעמים רבות " על פי דרישה " . כלומר לתינוק יש גישה מתמדת אל שד האם , הוא נמצא במגע עם האם בשעות היום וישן על ידה בשעות הלילה ויכול לינוק בכל עת ובכל שעה , בין שהאם ערה ובין שהיא ישנה . למשל , מדידות בקרב בני ! ...
אל הספר