ברוב שנות המאה העשרים בארצות הברית ירד שיעור התינוקות שאמותיהם מיניקות אותם והגיל שתינוקות אלה נגמלים בו מיניקה . למשל , ב 1970 רק חמישה אחוזים מן הילדים האמריקנים הונקו בגיל שישה חודשים . לעומת זה , בקרב ציידים לקטים שאין להם קשרים עם איכרים ואין להם גישה ליבולי מזון , התינוקות יונקים הרבה יותר משישה חודשים , מפני שהאוכל הזמין היחיד המתאים לתינוקות הוא חלב האם : אין להם כל גישה לחלב פרות , לתרכובת מזון ( פורמולה ) או לתחליפי מזון . גיל הגמילה הממוצע של שבע קבוצות של ציידים לקטים הוא שלוש , גיל שהילדים מסוגלים סוף סוף להזין את עצמם על ידי לעיסת די מזון קשה . אף שמזונות קשים לעוסים מוצעים לתינוקות בגיל שישה חודשים בערך , ילד מבני הציידים לקטים לא ייגמל לחלוטין מחלב אמו עד שתהרה שוב ותישא ברחמה את הילד הבא . ילדים יחידים בני ! קונג ממשיכים לינוק גם אחרי גיל ארבע אם הילד הבא בתור עדיין לא נולד . מחקרים מראים שככל שעולה גילו של ילד בן ! קונג כאשר הוא נגמל , כך גדלים סיכוייו לשרוד ולהגיע לגיל בגרות . אבל בחברות חקלאיות יושבות קבע ובקרב ציידים לקטים שסוחרים עם איכרים , אותם גילי גמילה ואותן...
אל הספר