לבסוף , הבה נחזור אל נושא הנקמה , שנדמה שהחברות הקטנות עסוקות בו במידה מופרזת ומציגות אותו כהסבר הרווח ביותר ליציאה למלחמה . אנחנו אזרחי המדינות המודרניות בדרך כלל מתעלמים מכוחו העז של הצמא לנקם . בין רגשותיו של האדם הוא עומד במקום גבוה , עם האהבה , הכעס , הצער והפחד , שעליהם אנו מדברים בלי סוף . החברות המדינתיות המודרניות מתירות לנו ומעודדות אותנו לבטא את האהבה , הכעס , הצער והפחד שבלבנו , אבל לא את הצמא שלנו לנקם . מחנכים אותנו מילדותנו שרגשי הנקם הם פרימיטיביים ויש להתבייש בהם ולהתעלות עליהם . החברה שלנו נוטעת בנו את האמונות האלה כדי להרתיע אותנו מלבקש נקם אישי . אין כל ספק שלא היינו יכולים לחיות בשלום זה עם זה כאזרחים בני אותה מדינה לולא ויתרנו על הזכות לנקם אישי ולולא השארנו את הענישה למדינה . שאלמלא כן , גם אנחנו היינו חיים בתנאי הלחימה המתמדת השוררים ברוב החברות הלא מדינתיות . אבל אפילו בשבילנו בני המערב , כשנעשה לנו עוול ואנו באים על סיפוקנו מפעולות המדינה , הכאב נשאר בגלל חוסר סיפוק אישי . אחד מידידי , שאחותו נרצחה בידי שודדים , עדיין כועס כעבור עשרות שנים , אף שהמדינה תפסה את...
אל הספר