רשימת המניעים הזאת שבני החברות בקנה מידה קטן מציינות ליציאה למלחמה — נשים , ילדים , ראשים וכן הלאה — אינה רשימה ממצה . ואולם די בה להבהיר למה המניעים המוצהרים האלה כשלעצמם אינם הסבר משביע רצון ללחימה המסורתית . לכל שכניו של אדם יש נשים , ילדים , ראשים וגופות אכילות , ולשכנים מסורתיים רבים או לרובם יש חיות מבויתות , הם עוסקים בכישוף ואפשר לראות בהם אנשים רעים . לחמוד את האנשים או את הדברים האלה או להסתכסך עליהם — אין זה מעורר בהכרח מלחמות . אפילו בחברות לוחמניות במיוחד התגובה הרגילה על סכסוך שמתעורר היא לנסות ליישב אותו בדרכי שלום , למשל , בתשלום פיצוי ( פרק . ( 2 רק אם המאמצים ליישוב הסכסוך בדרכי שלום נכשלים , הצד הנפגע פונה למלחמה . אם כך , מדוע המשא ומתן על פיצוי נוטה להיכשל אצל עמים מסוימים יותר מאשר אצל אחרים ? למה יש הבדלים כאלה , אף שהנשים והמניעים המוצהרים האחרים למלחמה מופיעים בכל התשובות ? הגורמים היסודיים למלחמה אינם בהכרח הגורמים שהמשתתפים עצמם מבינים או מדברים עליהם באותו הזמן . למשל , אחת התאוריות על הלחימה של הינוממים שהאנתרופולוגים מתווכחים עליה קובעת שהמטרה הסופית שלה ה...
אל הספר