התיאור של לחימת הדאנים בפרק 3 יכול ליצור רושם שחקר המלחמה המסורתית הוא דבר פשוט וקל : שולחים סטודנטים לתארים מתקדמים וצוות צילום , צופים בקרבות ומצלמים אותם , סופרים את הלוחמים , הפצועים וההרוגים שנלקחים משדה הקרב ומראיינים את המשתתפים כדי לקבל עוד פרטים . זו העדות הזמינה לנו בכל הנוגע למלחמת הדאנים . אילו היו לנו מאות מחקרים כאלה , לא היו מתעוררים ויכוחים בקשר להוויית המלחמה המסורתית . בעצם , בגלל כמה סיבות ברורות תצפיות ישירות במלחמה מסורתית על ידי חוקרים נושאי מצלמות הן היוצא מן הכלל , ויש מחלוקת מסוימת בשאלה מה היה היקפה בהיעדר השפעה אירופית . כשהתפשטו האירופים בכל רחבי העולם מ 1492 ואילך ופגשו וכבשו עמים לא אירופיים , אחד הדברים הראשונים שעשו ממשלות אירופה היה דיכוי הלחימה המסורתית : לצורך ביטחונם של האירופים עצמם וכדי לנהל את האזורים הכבושים וכחלק מהתפיסה של שליחות תרבותית . עד שנכנס מדע האנתרופולוגיה אחרי מלחמת העולם השנייה לעידן של שפע מחקרי שדה ממומנים היטב וסטודנטים לתארים מתקדמים , כבר הצטמצמה רוב הלחימה בין החברות המסורתיות הזעיר אנפיות לאי ניו גינאה ולאזורים אחדים בדרום א...
אל הספר