הלחימה המסורתית , כפי שהדגימה מלחמת הדאנים שתוארה בפרק הקודם , נפוצה בקרב חברות רבות בקנה מידה קטן , אך לא בכולן . היא מעלה שאלות רבות שנדונות בשצף קצף . למשל , איך להגדיר מלחמה , והאם המלחמות השבטיות , כפי שהן נקראות , הן אכן מלחמות ? איך להשוות בין מחיר הדמים של הלוחמה בחברות בקנה מידה קטן ובין מחיר הדמים של הלחימה המדינתית ? האם הלחימה מתחזקת או נחלשת כאשר חברות בקנה מידה קטן יוצרות מגע ומושפעות מהאירופים ומבני חברות ריכוזיות אחרות ? אם לחימה בין קבוצות של שימפנזים , אריות , זאבים וחיות חברתיות אחרות היא תקדים ללחימה האנושית , האם עולה מכך שיש בסיס גנטי ללחימה ? בין החברות האנושיות , האם יש כאלה שמצטיינות ברדיפת שלום ? אם כן , למה ? וכן : מה המניעים והסיבות ללחימה המסורתית . הבה נפתח בשאלה איך מגדירים לחימה . האלימות האנושית לובשת צורות רבות , ורק כמה מהן נחשבות בדרך כלל בגדר מלחמות . כל אדם יסכים שקרב בין צבאות גדולים של חיילים מאומנים ומקצועיים בשירות ממשלים מדינתיים יריבים שהכריזו רשמית על פתיחת מלחמה הוא מלחמה . רובנו גם נסכים שיש צורות של אלימות אנושית שאינן מלחמות , כגון רציחו...
אל הספר