אחת מנקודות המוצא היא להבין שהמשפט המדינתי מחולק לשתי מערכות , שפעמים רבות משתמשות בבתי משפט , בשופטים , בעורכי דין ובמערכות חוקים שונים : המשפט הפלילי והמשפט האזרחי . המשפט הפלילי עוסק בפשעים נגד חוקי המדינה , והעונש הוא מידי המדינה . המשפט האזרחי עוסק בנזקים לא פליליים שאדם אחד ( או קבוצה ) גרם לאדם אחר , ואלה מתחלקים לשני סוגי פעולות : תיקי חוזים , שמקורם בהפרה של חוזה , ואלה עניינם בדרך כלל , או פעמים רבות , כסף ; ותיקי נזיקין , שמקורם בנזק שנעשה לאדם עצמו או לרכושו בפעולה של אדם אחר . ההבחנה המדינתית בין הצעדים הפליליים לצעדים האזרחיים היא אפורה בחברה הלא מדינתית שיש לה נורמות התנהגות חברתיות בין אדם לרעהו , אך אין לה מערכת חוקים ערוכה ומסודרת המגדירה פשעים נגד מוסד שמוגדר באופן פורמלי המדינה . מגדילה את השטח האפור העובדה שנזק לאדם יחיד סביר שישפיע גם על אנשים אחרים , וחברות קטנות עוסקות הרבה יותר מחברות מדינתיות בהשפעה הזאת על אחרים — כפי שהדגמתי בחבורת ! קונג שבה כל אדם מושפע מן הוויכוחים בין הבעל לאישה האומללים ומשתתף בהם ( תארו לכם מה יקרה אם שופט בבית דין לענייני משפחה בקליפו...
אל הספר