בשל הסכנה שבני החמולה של בילי יבקשו לנקום במלו ובגידאון ובעובדים אחרים בחברה שלהם , אמר גידאון לעובדים שלא יבואו לעבודה למחרת התאונה . גידאון עצמו נשאר לבדו במשרדו , בתוך מתחם עם שער ופטרולים , רק מאה מטר מבית המשפחה שלו . הוא הורה לאנשי הביטחון להיות דרוכים , לא להרשות לזרים להיכנס , ובייחוד לפקוח עין ולראות אם מי מאנשי השפלה באים ולא לתת להם להיכנס . ואף על פי כן בבוקר נשא גידאון את עיניו מן השולחן וראה לחרדתו שלושה גברים גדולים , שמחזותם ניכר שאנשי השפלה הם , עומדים מחוץ לחלון האחורי של משרדו . מחשבתו הראשונה של גידאון היתה : או שאני מחייך אליהם או שאני בורח . אבל אז חשב על כך שאשתו וילדיו הקטנים נמצאים בקרבת מקום ושבריחה תציל רק את חייו שלו . הוא הצליח לחייך אליהם , והשלושה הצליחו לחייך אליו . גידאון ניגש אל החלון האחורי ופתח אותו בידיעה שבכך הוא מסכן את חייו , אבל אין לו בררה כי החלופות גרועות יותר . אחד משלושת האנשים , שהתברר שהוא פטי , אביו של הילד ההרוג , שאל את גידאון : " אני יכול להיכנס למשרד שלך ולדבר אתך ? " ( שיחה זו ורוב השיחות האחרות שאספר לכם עליהן לא התנהלו באנגלית אלא...
אל הספר