ברוב העולם היום אזרחי מדינות רבות יכולים לנוע בחופשיות . אין לנו שום מגבלות תנועה בתוך הארץ שלנו . כדי לעבור את הגבול ולהיכנס למדינה אחרת אנו באים אליו ללא הודעה מוקדמת ורק מציגים את דרכוננו ( תמונה , ( 34 או שעלינו להצטייד מראש באשרת כניסה , אבל אנו יכולים לנוע באותה מדינה אחרת בלי שום מגבלות . איננו צריכים לבקש רשות מאיש לנסוע בכבישים או על קרקע ציבורית . החוקים בארצות מסוימות אפילו מעניקים גישה לקרקע פרטית מסוימת . בשוודיה , למשל , בעל קרקע יכול לשלול מהציבור את הכניסה לשדותיו ולגנים שלו , אבל לא ליערותיו . אנו פוגשים יום יום אלפי זרים ולא נותנים את דעתנו על כך . את כל הזכויות האלה אנו מקבלים כמובנות מאליהן בלי לחשוב כמה היו בלתי מתקבלות על הדעת כמעט בכל מקום בעולם בכל תולדות האדם , ועדיין הן בלתי סבירות בחלק מן העולם היום . אדגים את התנאים המסורתיים לגישה אל קרקע בחוויותי בזמן שביקרתי בכפר אחד בהרי ניו גינאה . התנאים המסורתיים האלה מעמידים את הבמה להבנת מלחמה ושלום , ילדות וזקנה , סכנות וכל המאפיינים האחרים של החברות המסורתיות שנחקור בשארית הספר הזה . באתי לכפר כדי לעשות סקר ציפורי...
אל הספר