עד 3400 לפני הספירה לא היו אפוא מדינות בשום מקום , ועד הזמן האחרון עדיין היו מחוץ לשליטתן של המדינות אזורים גדולים שפעלו במערכות פוליטיות מסורתיות פשוטות יותר . ההבדלים בין החברות המסורתיות האלה ובין החברות המדינתיות המוכרות לנו הם נושאו של הספר הזה . איך נסווג ונדבר על השונות של החברות המסורתיות עצמן ? אמנם כל חברת אדם היא ייחודית , אבל יש גם דפוסים חוצי תרבויות שמאפשרים כמה הכללות . וביתר פירוט , יש בחברות מגמות מתאמיות לפחות בארבעה היבטים : גודל אוכלוסייה , פרנסה , ריכוזיות מדינית וריבוד חברתי . עם העלייה בגודל האוכלוסייה ובצפיפותה יש עלייה בסיפוק המזון וצרכים אחרים . כלומר , המזון המופק מקילומטר רבוע אחד בידי איכרי מחיה ( subsistence farmers ) החיים בכפרים רב יותר מן המזון שמפיקות מהשטח הזה קבוצות קטנות נוודות או קבוצות של ציידים לקטים , ורב ממנו עוד יותר המזון המופק מקילומטר רבוע אחד של חלקות גן בהשקיה אינטנסיבית שמעבדים עמים בעלי צפיפות אוכלוסין גבוהה יותר והחוות הממוכנות של המדינות המודרניות . קבלת ההחלטות הפוליטית נעשית ריכוזית יותר — מהדיונים הקבוצתיים פנים אל פנים שמנהלות קבו...
אל הספר