בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים הושלם המהלך של הפיכת החברה החרדית ל " חברת לומדים " , ומרבית הגברים בה היו ללומדי תורה שאינם עובדים למחייתם . משקי בית רבים בחברה זו הסתמכו על תמיכות ממשלתיות , תרומות ונדבות של הקהילה בארץ ובחו " ל ועל פרנסתן המוגבלת של הנשים החרדיות ( בן – דוד , . ( Berman , 2000 ; 2010 צמיחתה הדמוגרפית המהירה והתחזקותה הפוליטית של החברה החרדית באותן שנים הביאו חוקרים למסקנה שהישענותו של ציבור כה גדול על תמיכת המדינה , בלי להשתתף השתתפות פעילה במעגלי התעסוקה והשירות הלאומי והצבאי , תוביל למשבר כלכלי וחברתי ( דהן , ; 1998 פלוג וקסיר , ; 2001 לויתן , ; 2003 גוטליב וקסיר , Berman and Klinov , ; 2004 . ( 1997 תחשיב כלכלי מלמד כי אובדן התוצר למשק בעקבות שיעורי התעסוקה הנמוכים של גברים חרדים עומד על 8 . 25 מיליארד ש " ח בשנה ( מלאך , . ( 2012 הקריאה לשינוי באה גם מתוך החברה החרדית עצמה . התגוונותה וצמצום מקורות ההכנסה שלה הקשורים בתשלומי ההעברה ותרומות מחו " ל הביאו ליוזמות פנים – חרדיות רבות שמטרתן למצוא פתרונות השכלה ותעסוקה לחרדים שאינם מעוניינים או אינם יכולים להמשי...
אל הספר