7.2.1 ההבחנה בין מציאות לבין דמיון

ההקדמה הראשונה של ההוכחה הזאת לקיום אלוהים , שלפיה אידאות התחושה אינן רצוניות , אינה בעייתית במיוחד , אך הדיון בה חושף עקרונות חשובים ביותר במשנת ברקלי . ברקלי זקוק להבחנה כוללת בין אידאות התחושה לבין אידאות המתקבלות בדרכים אחרות . במיוחד צריכה להעסיקו ההבחנה בין אידאות התחושה לבין אידאות הדמיון . עליו להראות , כי ההבדל שהוא עורך בין שני סוגי האידאות תואם את ההבדל המקובל על כולנו בין מציאות לבין דמיון . ברקלי לא רצה בשום אופן שנחשוב שמשנתו מובילה להשקפה שהכול דמיון או חלום . נהפוך הוא . ואולם אצלו , ההבחנה בין מציאות לדמיון חייבת להיערך על יסוד תכונות המאפיינות את האידאות עצמן , ולא כפי שמקובל בדרך כלל , וכפי שמתחייב מתיאוריית הייצוג , על יסוד ההשוואה של האידאות לאיזו מציאות חיצונית . ברקלי מונה שלושה סוגי קריטריונים להבחנה בין אידאות התחושה לבין אידאות הדמיון : ( 1 ) אי-רצוניות ( 2 ) חיות ומובחנות ( 3 ) יציבות , סדר והתלכדות החסרונות של שני הקריטריונים הראשונים בולטים לעין . לפיכך , עולה ערכו של הקריטריון השלישי . שאלה מה רע בקריטריון האי-רצוניות ובקריטריון החיות ? דיון עובדה היא , שא...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה