מטרתי כאן לפרק את הטיעון בסעיף 4 לפרטיו ולגורמיו ולחשוף את הנחותיו , כדי לבחון אותו ביסודיות . את החסר בסעיף 4 נשלים באמצעות הסעיפים הקודמים ושאר כתבי ברקלי . בתחילת סעיף 4 מציג ברקלי את הדעה השלטת , לדבריו , בקרב בני האדם – זו הדעה שברצונו לכפור בה . לפי דעה זו , בתים , הרים , נהרות , ובקיצור – כל המושאים הניתנים לחישה כולם , הנם בעלי קיום טבעי או ממשי המובחן מהיותם נתפסים על ידי השכל . ( סעיף ( 4 הקיום המובחן של המושאים שברקלי מדבר עליו כאן הוא , ראשית , קיום חיצוני לרוח , ושנית קיום בלתי תלוי בשכלנו או בהכרתנו . בדרך כלל סבורים אנו שהמושאים החומריים קיימים מחוץ לשכלנו , בחלל שמסביבנו . כן סבורים אנו שהמושאים קיימים בין שאנו תופסים אותם , בין שלאו . אנו סבורים אפוא שיש למושאים מציאות רציפה , אף על פי שאנו תופסים אותם למקוטעין . למשל , אנו מאמינים שהעץ מוסיף להיות בגן בלילה , גם כשאין איש רואה אותו . וכיוצא בזה , מורה הגיאולוגיה ( וגם ספר בראשית , ( שהעולם היה קיים עוד בטרם היות האדם . כן סבורים אנו שלא קיומם של המושאים , ואף לא טיבם , תלוי בתופס זה או אחר : המושאים הם פומביים , ובנסי...
אל הספר