משנתו הפילוסופית של ג'ורג' ברקלי מעניינת במיוחד , הן כשלעצמה והן ביחסה אל המשנות של לוק ודיקרט לפניו , ושל יום אחריו . נקודת המוצא שלנו בדיון זה תהא יחסו של ברקלי אל לוק . ברקלי ביקר בחריפות את משנת לוק , כפי שפירש אותה , ועל יסוד השרידים שהותיר על כנם בנה מבנה מחשבתי נועז במקוריותו . לדידו של ברקלי , לוק היה נציגם של כל הפילוסופים שעיוותו את הלך המחשבה הפשוט והרגיל של " האיש ברחוב" והוליכו אותו אל עברי פי הפחת של הספקנות . לעומת זאת , נראה לו לברקלי שהלך המחשבה שהוא עצמו הציע עשוי להשיב לשכל הישר ולהיגיון הפשוט והבריא את כבודם האבוד . אלא שעיקרי שיטתו עוררו דווקא תמיהה רבה בקרב האינטלקטואלים בני זמנו , ורבים וטובים שילחו בספריו חצי לעג וקלס . למגינת לבו ולתדהמתו – ההייתה זו תמימות מצדו ? – בני דורו לא הבינוהו כלל . כזכור מדיוננו ביחידות הקודמות , לוק לא השכיל לנסח את מחשבתו בניסוח בהיר וחד-משמעי דיו , ומשום כך נתונה משנתו לפירושים רבים . ברקלי ייחס ללוק את תיאוריית התפיסה הייצוגית וביקר אותה ואת המבנה המטפיסי שהיא נשענת עליו . לדעתו , תיאוריית הייצוג מוליכה לספקנות , ולכן מן הראוי להי...
אל הספר