בסיום דיוננו במשנת לוק , אני חוזר לעניין שלוק דווקא פתח בו : הביקורת על תיאוריית האידאות המולדות ( הטבועות מלידה . ( כאמור , אין להפריז בחשיבות טיעוניו של לוק נגד תיאוריה זו . השאלה החשובה באמת היא , האם התיאוריה החלופית שלו על מקור האידאות ותוקף הידיעה סבירה יותר מתיאוריית האידאות המולדות . ואכן , לוק עצמו מציג את העניין כך , באומרו : יספיק רק אם אראה [ ... ] כיצד יכולים בני האדם להשיג את כל ידיעותיהם על ידי השימוש בכוחותיהם הטבעיים בלבד בלי עזרתם של שום רשמים טבועים מלידה . , I ) ב , ( 1 לוק מתייחס אל תיאוריית האידאות המולדות כאל תיאוריה ניסיונית , שאפשר להפריכה אם מראים שיש לה יוצאים מן הכלל . עם זאת , ברור לו שתיאוריית האידאות המולדות מתחרה בתיאוריה האמפיריציסטית שהוא עצמו מציע ב מסה , שלפיה מקור כל האידאות הוא הניסיון . לוק יכול היה למצוא בניסיון הפסיכולוגי הפנימי הקרוי בפיו החזרה אידאות רבות שהרציונליסטים העניקו להן את המעמד של אידאות מולדות . בייחוד חשוב לציין את הניגוד בין האופי המולד של אידאות מסוימות , לפי דיקרט , לבין תהליך ה הפשטה , שלוק מצביע עליו . באמצעות ההפשטה ממשיג הש...
אל הספר