כאמור , לתיאוריית הייצוג שני רכיבים : ( 1 ) קשר סיבתי בין המושא הנתפס לאידאה שיש לנו ממנו ; ( 2 ) האידאה של האיכות הנתפסת מייצגת במובן כלשהו את האיכות הזאת . שאלה מה היה יחסו של לוק לרכיב הסיבתי של תיאוריית הייצוג ? דיון לוק מצביע בבירור על קשר סיבתי בין המושאים ובין האידאות שיש לנו מן האיכויות של המושאים האלה . והדבר נכון הן באשר לאיכויות הראשוניות והן באשר לאיכויות המשניות . הוא אומר , למשל , בקטע שכבר ציטטנו : חתיכת מן בעלת שיעור מוחש עלולה ליצור בנו את מושג = ] אידאת ] התבנית העגולה או הרבועה . , II ) ח , ( 18 זאת באשר לאיכויות הראשוניות . דברים דומים הוא אומר גם באשר לאיכויות המשניות : הסיגלית , למשל , גורמת שיתהוו ברוחנו מושגים = ] אידאות ] של הצבע הכחול והריח המתוק של פרח זה . , II ) ח , ( 13 לוק מסיק על הקשר הסיבתי ממה שהוא יודע על תהליך התפיסה . התהליך מתחיל בשרשרות סיבתיות פיסיות לגמרי , ורק לקראת סופו מתרחשת אותה גרימה סיבתית שבה אירוע פיסיקלי גורם אירוע מנטלי , כמו שלוק מסביר לנו : אם אין הדברים החיצונים מתאחדים , אפוא , עם רוחנו בשעה שהם יוצרים בה מושגים = ] אידאות , [ ואם...
אל הספר