ההאמנות המצטרפות יחד לעמדה המכונה " ריאליזם נאיבי" הן האמנות פשוטות ומקובלות ביותר . ( האם תיארתם לעצמכם שעקרונות כה רבים משוקעים בהשקפת העולם היומיומית על התפיסה ?( ואולם , ברגע שאנחנו מתחילים להתעמק בדברים , מיד צצים סימני שאלה . סימני שאלה אלה מרמזים לצורך בתיאוריה שונה . התיאוריה החלופית היא תיאוריית הייצוג . כאן אביא שתי דוגמאות מוכרות לכולנו . ראשית , כאשר אנו זוקפים אצבע במרחק ס"מ כ-20 מול אפנו ועוצמים תחילה עין אחת ואחר כך את האחרת , נדמה לנו שהאצבע זזה ומשנה את מקומה , אף שבפועל אין זה נכון . לא שאין הסברים אופטיים לתופעה , אלא שכבר תופעה פשוטה כזאת מעלה את השאלה : האם אנחנו באמת תופסים ישירות את המושאים החומריים ? הרי האצבע היא אחת וקבועה במקומה , ובכל זאת אנו רואים אותה בכל פעם במקום אחר . המראה שלה משתנה . לחלופין נוכל לומר : יש לה שני מראות שונים . לצורך הדוגמה השנייה הבה " נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו . " בטיול לירושלים עלינו להר הצופים וממנו נגלה לנו מראה מרהיב של העיר . אחר כך עלינו להר הזיתים , וגם משם נגלה לנו מראה מרהיב של העיר . והשאלה הנשאלת היא כמה דברים , או כמה...
אל הספר