נקודת המוצא של דיקרט הייתה , בלי ספק , הכרתית . מתודת הספק , חיפוש נקודת האחיזה הארכימדית שתשמש בסיס לבניית השיטה כולה , הוכחת מציאותו של האל והעמדתו כערב לאמתותן של האידאות הבהירות והמובחנות – כל אלה מעידים על כך . ואולם , בסופו של דבר , דיקרט צייר תמונת עולם מטפיסית המתארת את מקלעת היחסים בין שלושה סוגי ישים : אלוהים , עצמים חושבים ועצם חומרי . לפי מה שלוק אומר ב"איגרת אל הקורא , " ה מסה שלו מוקדשת כל כולה לדיון בשאלת ההכרה ( אפיסטמולוגיה . ( כפי שניווכח , בפועל מצויים ב מסה דיונים לא מעטים בשאלות מטפיסיות , אלא שלרוב אלה אינם אלא רקע לדיון ההכרתי , וחשיבותם כאן פחותה בהרבה משהיא אצל דיקרט . לוק מתייחס מלכתחילה בחשדנות רבה לעיסוק במטפיסיקה , וברור לו שההישגים בתחום זה עלולים להיות מוגבלים ביותר . לדבריו , קצר שכלנו ביותר מלהכיל את התהום הרבה של ההוויה . , I ) א , ( 5 דיקרט , לעומת זאת , לא ירא כלל להביט אל תהום זו . בדומה לדיקרט , לוק צייר דגם , שעל פיו השכל , כלי ההכרה , מתבונן בעצמו בכוונה ללמוד על כשריו ועל דרכי פעולתו , I ) א , . ( 1 לדגם זה הייתה השפעה רבה בתולדות הפילוסופיה . ב...
אל הספר