היו מבקרים שהאשימו את פורסט גאמפ בכך שהוא מקדם בדיוק את התפיסות שיוצרות מבנה זה של טראומה – כלומר מאמץ את העמדה השמרנית שרואה בגזענות לכל היותר אירוע בעבר , ולא דיכוי שממשיך להשפיע על ההווה . גיבור הסרט , פורסט , הוא הלבן החדש , גבר בן הדרום , שאינו שותף לגזענות העבר ומציג אותה כדבר בלתי-הגיוני ובלתי-נתפס – הוא אינו מצליח להבין את הגזענות של הקו קלוקס קלאן שהוקם על ידי אחד מאבותיו או את העובדה שלבנים רוצים למנוע משחורים ללמוד יחד איתם באוניברסיטה . הוא נולד תמים והגון באופן " טבעי" וגזענות פשוט לא נתפסת בעיניו . הוא מסייע לסטודנטית האמריקנית-אפריקנית שרוצה להיכנס לקמפוס , כשם שהיה מסייע בהזדמנות כזו לכל אישה אחרת . לא מדובר אצלו בפעולה פוליטית של מלחמה בגזענות אלא במעשה " טבעי" שנובע מכך שהוא " עיוור צבעים" ומכך שהגזענות אינה ממלאת כל תפקיד בחייו . פורסט , כמו האוחזים בגישה השמרנית , אינו חושב שדרושה פעולה נוספת כלשהי כדי למגר את הגזענות הקיימת או לפצות על העבר . די בכך שהגזענות כביכול כבר אינה קיימת . Howard Winant , Behind" Blue Eyes : Contemporary White Racial Politics , " New Left ...
אל הספר