3.3.1 אישי וקולקטיבי ב"שתיקת הכבשים" – התרבות של הפצע

אפשר אפוא לראות בקלריס דמות שעברה טראומה בילדותה ושסובלת מסימפטומים פוסט–טראומטיים . אולם הסרט כולל רמזים אשר מעודדים את הצופים לפרש אותו לא רק כסיפור על אנשים פרטיים מסוימים אלא כבעל משמעות חברתית או תרבותית רחבה יותר ; הוא מתאר אירועים לא רק ברמה האינדיבידואלית אלא גם ברמה הקולקטיבית . שאלה למחשבה הסרט מרמז לכך שמשמעות האירועים המתוארים בו אינה רק ברמת הפרט אלא גם ברמה הלאומית בכך שהוא משלב סמלים לאומיים לכל אורכו , בפרט בכל הקשור לרוצח . בחנו מקרוב את עיצוב האתרים שקשורים לרוצח : המחסן שבו נמצא ראשו הכרות של מאהבו לשעבר והבית שלו . אילו סמלים של האומה האמריקנית אפשר למצוא בהם ? חפשו למשל את דגל ארצות הברית והעיט , הציפור הלאומית של ארצות הברית המופיעה על גבי רבים מסמלי המדינה . הקישור בין סמלי האומה האמריקנית לבין הרוצח מעלה את החשד שהזוועות , על פי הסרט , אינן אירועים יוצאי דופן שבמקרה התרחשו בארצות הברית , אלא שהן בעלות משמעות המובנית בזהות האמריקנית . על פי חוקר הספרות האמריקני מארק סלצר , לא ניתן להפריד בין הספירה הציבורית בימינו לבין " התרבות של הפצע" . ( wound" culture )" לטענ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה