שנה לאחר פרסום " תיאוריית הפיתוי" שלו , חל שינוי מכריע בדעותיו של פרויד , שינוי שעדיין לא בא אז לידי ביטוי בפרסומיו הגלויים . באותה תקופה התכתב לעתים קרובות עם רופא אף–אוזן–גרון גרמני בשם וילהלם פליס . ( 1858-1928 , Wilhelm Fliess ) לאחר הפרידה ביניהם , פרויד איבד , השמיד , או החביא את המכתבים שקיבל מפליס והם מעולם לא נתגלו . אולם המכתבים שהוא שלח אל פליס שרדו והם ממשיכים לרתק חוקרים עד היום הן בזכות ההצצה שהם מאפשרים אל אחת מהתקופות הפוריות ביותר של פרויד , הן בזכות מערכת היחסים האינטנסיבית בין שני הגברים שהאמינו שכל בני האדם הם בבסיסם דו-מיניים . במכתב מפורסם –21מה בספטמבר 1897 מתוודה פרויד בפני ידידו האהוב על " הסוד האדיר" שהחל להתחוור לו בחודשים האחרונים . " אינני מאמין עוד בתורת מחלות העצבים שלי " , הוא חושף . פירוש הדבר שהוא החל לנטוש את " תיאוריית הפיתוי , " את הרעיון שמאחורי כל נוירוזה עומדת חוויה מינית מן הילדות . הוא מציין ארבע סיבות לשינוי זה : הסיבה הראשונה היא כישלון מקצועי . פרויד מציין במכתב , שלא הצליח להביא לסיומו של אף לא טיפול אחד . מטופלים עזבו אותו וההצלחה באף מקרה...
אל הספר