בכל שנה נפגעים מאות אנשים ברחבי העולם מפגיעות ברקים , וזאת , בין היתר , בשל אי ידיעת הסכנה ומחוסר היכרות עם כללי הבטיחות הבסיסיים בעת סופת ברקים . הסטטיסטיקה ארוכת השנים מלמדת , כי מוות בעקבות פגיעת ברק נחשב לסיכון המטאורולוגי השני בחומרתו , אחרי שיטפונות . אף בישראל , שבה מעטות באופן יחסי הסופות שיש בהן פעילות ברקים חזקה ( בממוצע 12-20 ימים בשנה עם הבדלים ניכרים בין צפון הארץ לדרומה , לעומת 254 ימים בקמפלה , אוגנדה , ( נפגעים מברקים : אנשים , בעלי חיים , קווי מתח גבוה , תחנות כוח , מפעלי תעשיית עלית ובתים . בנספח זה נציג סימנים מקדימים להתפרקות ברקים , וכללי " עשה" ו"אל תעשה" בעת סערת ברקים . את ההמלצות האלה , שגובשו בכנס הבין לאומי לחשמל אטמוספרי שנערך בטוקיו בשנת , 1968 ניסח ד"ר ק' ברגר מאוניברסיטת ציריך . סימני התרעה מפני התפרקות ברק קרובה הסימן הברור והקל ביותר לזיהוי הוא נוכחותם של עננים מסוג קומולונימבוס . ואכן , מרב הפעילות החשמלית בארצנו מקורה בעננים אלה . הענן מצטיין בממד אנכי גדול ובצורת סדן אופייני בפסגתו , והוא שכיח במיוחד בעונת החורף ( ראו בגוף היחידה . ( ברקים ייתכנו גם...
אל הספר