מנהטן, וודי אלן, 1979 אייק (וודי אלן) ומרי (דיאן קיטון) בסצנה האופיינית לאופן שבו אלן נוטה לביים סיטואציה רומנטית: הדמויות ממוקמות במרחב הציבורי (ולא הפרטי‭,(‬ האלמנט הדומיננטי בפריים הוא גשר קינגסבורו בשעת לילה מאוחרת, הפרוטגוניסטים משורטטים באמצעות התאורה כצלליות, והם מצולמים מרחוק בגבם למצלמה. בכך מסיט וודי אלן את הדגש מן הרומנטיקה של אייק ומרי לרומנטיזציה של העיר עצמה.