הפרק הקודם עסק בהיבטים שונים של מושג הז'אנר . פרק זה יבחן את הקומדיה הרומנטית בתוך ההקשר הרחב של הסוגיות שנידונו בפרק הראשון . כזכור , אחד הנושאים בפואטיקה של אריסטו הוא ההבחנה בין טרגדיה לקומדיה . תכליתה של הטרגדיה היא לייצג באמצעות העלילה אנשים הנעלים מן האנשים במציאות , ואילו תכליתה של הקומדיה היא לייצג אנשים הנחותים מן האנשים במציאות ( אריסטו , . ( 25-26 : 2003 במילים אחרות , הטרגדיה מעמידה במרכזה דמויות המתאפיינות במצוינות ובחתירה לשלמות , ולכן פעולותיהן נשגבות וראויות לחיקוי . גם אם הדמות הטראגית נכשלת לעתים במעשיה וגורמת נזק לעצמה ולסביבתה , הרי כוונותיה הן ראויות . הקומדיה , לעומת זאת , מעמידה במרכז העלילה דמויות פגומות , שפעולותיהן מזוהות עם המגוחך והגרוטסקי , הן מבחינת צביון הפעולה ( היא מעידה על בורות , טיפשות וחוסר תכלית ) והן מבחינת נתוניה הפיזיים של הדמות ( מכוערת או בעלת מום . ( ואולם , פעולתו של הגיבור הטראגי עשויה להוביל לאסון ופעולתו של הגיבור הקומי נושאת לרוב צביון מופרך ואבסורדי , ולכן האקט הקומי אינו נתפס או נחווה כפעולה העשויה לגרום כאב או נזק . חלקה השני של הפואט...
אל הספר